תנ"ך על הפרק - שמות כג - צרור המור

תנ"ך על הפרק

שמות כג

73 / 929
היום

הפרק

מצוות נוספות

לֹ֥א תִשָּׂ֖א שֵׁ֣מַע שָׁ֑וְא אַל־תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם־רָשָׁ֔ע לִהְיֹ֖ת עֵ֥ד חָמָֽס׃לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת׃וְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֽוֹ׃כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שׁ֧וֹר אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ׃כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ׃לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹנְךָ֖ בְּרִיבֽוֹ׃מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֙חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים׃וְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְרַ֣ע אֶת־אַרְצֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ׃שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר׃וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה׃שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל־פְּנֵ֖י הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה׃לֹֽא־תִזְבַּ֥ח עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹֽא־יָלִ֥ין חֵֽלֶב־חַגִּ֖י עַד־בֹּֽקֶר׃רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי׃הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ׃כִּ֣י אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ וְעָשִׂ֕יתָ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֑ר וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת־צֹרְרֶֽיךָ׃כִּֽי־יֵלֵ֣ךְ מַלְאָכִי֮ לְפָנֶיךָ֒ וֶהֱבִֽיאֲךָ֗ אֶל־הָֽאֱמֹרִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וְהִכְחַדְתִּֽיו׃לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ וְאֶת־מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת־מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא׃אֶת־אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־כָּל־אֹיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף׃וְשָׁלַחְתִּ֥י אֶת־הַצִּרְעָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְגֵרְשָׁ֗ה אֶת־הַחִוִּ֧י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֛י וְאֶת־הַחִתִּ֖י מִלְּפָנֶֽיךָ׃לֹ֧א אֲגָרְשֶׁ֛נּוּ מִפָּנֶ֖יךָ בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת פֶּן־תִּהְיֶ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ שְׁמָמָ֔ה וְרַבָּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָחַלְתָּ֖ אֶת־הָאָֽרֶץ׃וְשַׁתִּ֣י אֶת־גְּבֻלְךָ֗ מִיַּם־סוּף֙ וְעַד־יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד־הַנָּהָ֑ר כִּ֣י ׀ אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ׃לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ואמר ששת ימים תעשה מעשיך. לפי שהזכיר השמיטה שהיא בשביעית. אמר וביום השביעי תשבות. לפי שהם דומים זה לזה כמו שכתבנו. ולפי שהשבת היא שקולה כנגד כל המצות. אמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו. לפי שהיא שקולה גם כן כנגד כל התורה. ואמר שלש רגלים תחוג לי בשנה. לפי שהזכיר השבת שהוא ראש הרגלים שנקראים קדש. בסבת השבת שנקרא קדש. הזכיר המועדים כולם. ואמר את חג המצות תשמור וכו'. ואמר ראשית בכורי אדמתך. להורות שיוליכו הבכורים עמהם כשיעלו לרגל ולא יאחרו אותה. בענין שבזכות זה יתברכו התבואות שבשדות. אבל אם יאחרו הביכורים והמעשרות יתקלקלו התבואות. ויתבשלו הגדיים של תבואה בשדיפה לפני קמה. וזהו לא תבשל גדי וגו'. ולפי קבלת קדמונינו בא לאסור בשר בחלב. ואמר לא תבשל. ולא אמר לא תאכל. לרמוז לנו כפי חכמי האמת כי אסור לאכול בשר ואחר כך חלב. וכן אסור לאכול חלב ואחר כך בשר. ואעפ"י שנתנו חכמים שיעורים בזה. כבר כתב רשב"י ז"ל כי כמו שאסור חלב אחר בשר. כך אסור לאכול בשר אחר חלב. ודינם שוה לענין השיעור שהוא עד שיתעכל המזון שבמיעיו. שהם כמו שש שעות שהוא זמן מסעודה לסעודה. כי הבישול האמור כאן על בישול האצטומכא הוא. בענין שלא יתבשלו הבשר והחלב באצטומכא בזמן אחד. ולפי שיש אצטומכא מאחרת העיכול. ליראי ה' ולחושבי שמו אין לאכול גבינה ובשר ביום אחד. וכל שכן בשר וגבינה. וכן נוהגים המדקדקים במצות ואנשי מעשה. והטעם בזה לפי שאין ראוי לערב הכוחות אלו באלו. כח הדין בכח הרחמים. וכח הרחמים בכח הדין. כי הבשר הוא מדת הדין בסוד קץ כל בשר. כי מנפש ועד בשר יכלה הצר. והחלב הוא סוד הרחמים הגמורים המלבינים עונותיהם של ישראל. כאומרו כשלג ילבינו. והחטא הוא אדום בסוד הלעיטני נא מן האדום האדום הזה. ולכן יש להפרידם זה מזה כל אחד על כנו. ואת כל עורב למינו: הנה אנכי שולח מלאך לפניך. לפי שתכלית יציאת מצרים אחר נתינת התורה היה להביאם לארץ ישראל ולבנות מקדש. לפי שהיא הכנה למעלת הנפשות. סמך לכאן הנה אנכי שולח מלאך להביאך אל המקום אשר הכינותי. וזהו גם כן כי ילך מלאכי וגומר. והנה משה לא דבר בכאן כלל ולא התפלל למנוע המלאך. ואולי שעשה עצמו כמי שלא הבין הענין. ולא רצה לדבר בזה עד שיראה עת ראוי. ועוד אני סבור כי משה לא דקדק על זה. לפי שראה שזה היה לטובתם של ישראל ולשמרם מכל רע ולהביאם אל התכלית. ולכן לא חס על כבודו בשביל כבוד ותועלת ישראל. ולכן שתק וקבל. אחר שזה המלאך לא היה בשביל חטא ועון ישראל. אלא כדי למהר ביאתם לארץ. ועוד נראה כי זה לא היה מלאך שיפחות כבודו של משה. אלא זה המלאך היה שליח מאתו ית'. ומכח מדת דינו. להכרית הגוים ולגרשם מארצם. ולכן נראה כי זאת הפרשה היא מפורשת מצד עצמה. ומה שסתם בראשונה גלה באחרונה. בראשונה כתב הנה אנכי שולח מלאך. וכן כתב כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמורי. ולפי שלא נחשוב שהיה השם שולך מלאך עם משה לפחות כבודו. בא לפרש זה ואמר כי המלאך הראשון שאמר. הוא מדת דינו של הקב"ה ואימתו. וזהו את אימתי אשלח לפניך. כמו שאמר למעלה הנה אנכי שולח מלאך לפניך. ובזה והמותי את כל העם. וכנגד כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמורי והחוי. אמר ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי ואת הכנעני מלפניך. כי אלו הם שלוחי השם יתברך ומלאכיו. כאומרו עושה מלאכיו רוחות. ולהורות שהמלאך הראשון היה כח מדת דינו. אמר בו השמר מפניו כי יש לו פנים של זעם. ולכן אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם. אחר שאין לו רחמים והוא עושה מאמרי ואין לו כח אחר. וזהו כי שמי בקרבו. ולפי שאמר ושמע בקולו וכן אמר כי אם שמוע תשמע בקולו. ונראה שאנו חייבים לשמוע בקולו ולעשות מאמרו. לזה אמר ועשית כל אשר אדבר. ולא כל אשר ידבר. כי הוא אין לו כח לדבר. אלא הקול של מדת הדין שאני נותן לו. קול ה' בכח להרעים ולשבר ארזי הלבנון הם מלכי כנען. וזהו ואיבתי את אויביך וצרתי את צורריך. כי אין כחו אלא להכרית ולשבר. ועוד ילך מלאכי לפניך הוא שליחות הצרעה לגרש הכנעני והחוי. לפי שהם חייבים לי מצד תועבותם ומעשיהם. ולכן השמר לך שלא תשתחוה לאלהים אחרים. ולא תעבדם אפי' באמצעיים. וכן לא תעשה כמעשיהם. ולפי שהעבודה לאלו האלוהות היא להכנת מזונות ולאריכות ימים ובנים וחיים טובים. אמר כל זה יהיה לך אם תעבוד את ה'. כנגד המזונות. ובירך את לחמר ואת מימיך. כנגד חיים טובים ובריאים. והסירותי מחלה מקרבך. כנגד הבנים. לא תהיה משכלה ועקרה. כנגד חיים ארוכים. את מספר ימיך אמלא. הם הימים הנהוגים לשבעים או לשמונים. וזהו מספר ימיך שהם שמונים אמלא. או מספר ימיך יהיה אמל"א שהם ע"ב: את אימתי אשלח לפניך ושלחתי את הצרעה. כבר פירשתי כי זהו פירוש של הנה אנכי שולח מלאך. ואחר שבעבודת ה' תשיג כל חפצך. לא תכרות להם ולאלהיהם ברית. ולפי שחברת מתי רשע מזקת לטובים כאומרו מלאך רשע יפול ברע. שאפילו שיהיה מלאך יתהפך לרשע בהתחברו עם איש רע. וזהו יפול לשון חבור כמו אל הכשדים אתה נופל. וציר אמונים שהוא משה נתן רפואה לזה. שאמר לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. ורז"ל אמרו כי ועבדתם את ה' אלהיכם היא עבודת התפלה. כי בתפלה יושגו כל אלו הדברים. ובירך את לחמך. שכן מצינו בימי דוד ויהי רעב בימי דוד. ובתפלה נענו ויעתר אלהים לארץ. לא תהיה משכלה ועקרה. כי בתפלה נפקדה חנה. את מספר ימיך אמלא. בחזקיהו שמעתי את תפלתך הנני יוסיף על ימיך. והמותי את כל העם. בחזקיהו כי בכח תפלתו ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וכו':

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך